האם עשור אבוד הוא עדיין חשש בר קיימא?

אחד הדברים שבלט בסוף שנת 2024 זה שרוב האנליסטים ומנהלי ההשקעות טענו שהשוק בארה"ב יקר, וסביר ש 2025 לא תהיה מוצלחת כמו 2024

ואלו האופטימיים. הפסימיים דיברו על זה ש 2025 נראית בדיוק כמו 2022 אחרי שהגענו משנה שנתנה סביב ה 30% תשואה. אה וכמובן הוסיפו על כך שכיום אנחנו בסביבת ריבית של 4% בשונה מסביבת הריבית 0 של תחילת 2022.

אז אני רוצה קודם כל להתייחס לנושא של סביבת הריבית. נכון שהיום אנחנו בסביבת ריבית גבוהה, אבל בפועל מה שכל כך הפחיד את המשקיעים בשנת 2022 הוא לאן האינפלציה תגיעה והאם ניתן להשתלט עליה. החשש היה מהיפר אינפלציה, כזו שדומה לשנות ה 70 מה שהצריך את הבנק המרכזי להעלות ריבית ל 20%(כן אין כאן טעות) כדי לבלום אותה.

אך ברגע שהתרחיש הזה נראה כי ירד מהפרק הפחד מהיפר אינפלציה עבר והחשש החדש הוא מהמיתון.

למה המיתון כל כך מפחיד את המשקיעים, ובעיקר הותיקים?
כי מיתון הוא מה שהביא לדבר שממנו חוששים כל אנשי ההשקעות – עשור אבוד

אין דבר שמפחיד משקיעים, בעיקר חובבים, כמו להסתכל על גרף של 15 שנים ולראות שהכסף שלהם עשה 0% תשואה במקרה הטוב.

אני חייב להוסיף על נושא העשורים האבודים. רבהים חושבים שאם היו בוחרים נתיב השקעות אחר שאותם שנים, כמו רכישת נדל"ן, אז היו מצליחים להפיק תשואה איפה ששוק ההון נכשל.
אבל הם טועים כאן.
המשמעות של מיתון הוא האטה כלכלית וירידה בצמיחה הריאלית. וזה אומר שבפועל בכל השוק יש פחות כסף שמחליף ידיים, ובמקרה הזה גם השוק הריאלי קופא ואיתו שוק הדיור.
לא מאמינים לי?
מוזמנים לבדוק מה עשה שוק הנדל"ן בישראל משנת 98 ועד 2007. וולא סתם בשנים הללו יש חפיפה לבועת הדוט קום.

אבל מה השתנה ב 18 השנים האחרונות שאנחנו לא רואים מיתון?
יותר מזה,

 אחרי שנים אינפלציוניות והעלאות ריבית תמיד היו רואים מיתון, ואילו הפעם זה לא קרה. איך זה ייתכן?

והתשובה היא מעורבות הבנקים המרכזיים בשווקים.

בעבר בהחלט היינו רואים מצב שכאשר יש מיתון, הבנקים המרכזיים מביטים מהצד ונותנים לשוק לשקם את עצמו לבד. מה שלוקח הרבה שנים ופועל לאט. מי שרוצה דוגמה טובה דווקא מהשוק הפרטי, יכול להסתכל על שוק הנדל"| באתונה שם לא ניתן לקחת משכנתא על הדירה, וגלל זה גם אחרי עשור של עליות מחירים עדיין הנדל"ן שם לא חזר למחירי 2010.

כלומר, כל עוד הבנקים המרכזיים מתערבים בשוק, או מה שאנחנו מכירים כ"מדפיסים כסף", תמיד יהיה גורם שיתמוך בשווקים הפיננסיים.
זו גם הסיבה שכשכן נתקלנו בירידות ב 15 השנים האחרונות הן בעיקר היו אלימות וקצרות, אך תיקנו מהר(2018, 2020, 2022).

דבר נוסף שהשתנה הוא סוג החברות. בעבר החברות שהובילו את העולם היו חברות נפט וגז, בנקים ושאר חברות עתירות כוח אדם וציוד כבד. אלו חברות ששולי הרווח שלהם היו 5-15 אחוזים במקרה הטוב והיו תלויות בכח האדם לצורך הפעילות השוטפת.

היום, עיקר החברות המובילות את העולם מוטות שירותים ואילו חלק גדול מכח האדם עובד לצורך פיתוחים עתידיים ולא לצורך פעילות שוטפת. אם נסתכל על גוגל, מייקרוסופט, מטא ואפילו אמזון ואפל, חלק גדול מההכנסות שלהן הוא ממכירת שירותים ולא ממכירת מוצרים מתכלים עתירי כח אדם יצרני(אפל היא חריגה וגם במקרה שלה אחוז ההכנסות משירותים הוא גבוה).

העובדה שהיום יש לנו שוק שנתמך על ידי בנקים מרכזיים(כל עוד יכול) ואת העולם מובילות חברות מוטי שירותים(ולא סחורות) תומכים בכך שהשווקים נראים שונה ממה שראינו בעשורים הקודמים ומקשים על ההשוואה ל"עשורים אבודים" הסטורית ומיתונים ארוכים

שבוע טוב

המידע המצוין לעיל הינה בגדר של ייעוץ בכלי תקשורת כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה – 1995. לפיכך מידע זה אינו מהווה בשום צורה שהיא תחליף לייעוץ השקעות אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם כך שהמידע אינו מתייחס בין היתר לפרמטרים של לקוחות מסוימים. על כן, מומלץ להתייעץ עם יועץ השקעות אישי לפי קבלת החלטות השקעה כלשהן. לא תתקיים שום אינטראקציה בקשר עם המידע לעיל בין עורכי המידע ו/או הנהלת התוכנית ללקוחות התוכנית, לרבות בדרך של שאלות ותשובות. הנהלת התוכנית לא מבצעת בהכרח בדיקות אמינות לכל המידע המפורט לעיל אך היא מניחה שהוא אמין ומקצועי. בכל אופן, הנהלת התוכנית לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לכל נזק ו/או הפסד לתלמיד כלשהו של התוכנית ו/או לצד ג' כלשהו כתוצאה מהסתמכות על המידע לעיל, ככל ייגרם. אין בשימוש במידע זה ערובה להשגת תשואה חיובית כלשהי ו/או לכך שלא ייגרמו הפסדים למסתמכים עליו. המידע אינו מתיימר להכיל את כל המידע הנדרש לתלמידים לצורך קבלת החלטות השקעה כלשהן.